האמת, כל האמת ושום דבר מלבד האמת!

מאת: גרשון בסקין – 19 ביוני 2025

המלחמה עם איראן הסיחה את דעתנו מ-53 החטופים שנותרו בעזה כבר 622 ימים. לפי אחד המתווכים ששוחחתי איתו אתמול, המשא ומתן עם חמאס נמשך, ויש עדיין מקום לתקווה. כששמעתי זאת, חשבתי לעצמי: איזה אמירה תמימה! ממה שהבנתי, חמאס לא שינה את דרישתו המרכזית: סיום המלחמה ונסיגה מלאה של צה"ל מעזה לצמיתות. וכולנו יודעים שנתניהו וממשלתו דוחים תנאי זה.

בעוד טילים איראניים נורים על ישראל, ממשלת ישראל עסוקה בהפגנת כוחה – יכולתה להמיט הרס המוני על איראן. היא מנסה לשכנע את העם האיראני שהפצצות מכוונות רק נגד משטר האייתולות, לא נגד האזרחים. אך כל העיניים נשואות לעזה: המלחמה שהייתה אמורה לפגוע רק בחמאס, הפכה את הרצועה לשממה. שני מיליון פלסטינים נותרו חסרי בית; התשתיות הושמדו – אין בתי ספר, אוניברסיטאות, בתי חולים, כבישים, חשמל, מים או שלטון מתפקד. ציוויליזציה שלמה נמחקה, בעוד נתניהו מחכה לכניעה מוחלטת שתגיע. חמאס לא ייכנע. כעת, טראמפ מאמץ את אותה גישה כלפי איראן – דורש כניעה טוטאלית של המשטר. זה לא יקרה. המנהיגים המסוכנים באיראן, בחמאס, בישראל ובבית הלבן מתייחסים אלינו, האזרחים, כאל כלים במשחק שחמט – לא אכפת להם אם נעמוד או ניפול.

לא, אנחנו לא רוצים שלאיראן תהיה פצצה גרעינית. איראן היא מעצמה מדעית וטכנולוגית מתקדמת. תוכנית הגרעין שלה קיימת מעל 30 שנה. האם מישהו באמת מאמין שאם רצו פצצה – לא היו משיגים אותה עד עכשיו? פקיסטן וצפון קוריאה, הפחות מתוחכמות, השיגו פצצה בקלות יחסית. לפי הערכת מומחים (שאני מסכים איתה), איראן מכוונת ל"יכולת סף גרעינית" היכולת לייצר נשק גרעיני בזמן קצר אם תחליט, תוך הפרת הסכמים בינלאומיים. עם זאת, מניעת פצצה אפשרית דרך משא ומתן בהובלת ארה"ב. אל נשכח: הסכם הגרעין של 2015 הגביל את העשרת האורניום באיראן. נתניהו הוא ששכנע את טראמפ לנשור מההסכם – צעד שהביא את איראן לסף יכולת גרעינית יותר מתמיד. ה"מגן" לכאורה של ישראל דווקא האיץ את הסכנה. המלחמה הנוכחית אולי תביא להסכם שימנע העשרה גרעינית באיראן, אך זה היה אפשרי בדיפלומטיה – בליווי איומים צבאיים אמינים.

נתניהו הצליח להסיט את השיח מכישלון ה-7 באוקטובר, מהחטופים, מהמלחמה בעזה (שגובה מוות של חיילים ישראלים ופלסטינים מפים מפשע מדי שבוע), וגם מהרס וההרג בהגדה המערבית על ידי ישראל. בעוד ישראלים מריעים ל"ניצחונות" נגד איראן, אני לא חש בטוח יותר בעולם ששונא את ישראל יותר מאי פעם. התרגלנו לרעיון שרק כוח צבאי פותר בעיות.

בסוף השבוע שעבר, ארגונים ישראלים ופלסטינים קיימו בפריז כנס עם 300 משתתפים ישראלים ופלסטינים (כולל תושבי עזה), בקריאה ברורה לשלום. הכנס התקיים בזמן מתקפת ישראל באיראן. צרפת סירבה לאשר ויזות ל-33 פלסטינים מעזה שבקהיר (רק 3 קיבלו). הנותרים התכנסו וביקשו להעביר מסר למשתתפים הישראלים: אנו מעוניינים בשלום עם מדינת ישראל ומבקשים להצלחת את הכנס. זו הייתה פגישה גלויה – לא מאחורי דלתיים סגורות. המסר מפריז: הגיע הזמן לסיים את הסכסוך. לא עוד מלחמות. לא עוד דם. נדרש שינוי משטר – לא רק באיראן (למען חירות עמה), אלא גם בפלסטין ובישראל – למען חירותנו.

אז האם יש תקווה? מלחמות נגמרות. סיום טוב של מלחמה הוא הסכם מפוקח. זה מה שנדרש עבור איראן ועבור עזה והעם הפלסטיני והעם הישראלי. הישראלים לא ישכחו את נזקי נתניהו; הפלסטינים – את נזקי חמאס; האיראנים – את נזקי משטרם. עכשיו הזמן לשגר מסרים ברורים מעבר לגבולות: איראן חייבת לחזור לעמה (שאינו אויב ישראל); ישראל ופלסטין חייבות להכיר זו בזו. השפיות מחייבת להפסיק את האש עכשיו! הצטרפתי לקריאה משותפת עם ישראלים ואיראנים שמסתיימת המילים אלו: "אנחנו דוחים את הגורל כביכול האלים כ'פתרון' יחיד. המלחמות האינסופיות לא יטיבו עם עמינו – הזכאים לשלום וביטחון."