הרב אברהם זרביב הוא נהג D9 במילואים, בראיון אתו אמר: "אני בשבוע הורס 50 בניינים עם הD9 שלי...אני כאילו מנגן עליו".
הרב זרביב מנגן עם ה D9 שלו את מארש המוות. הוא מלאך המוות בעזה, בשירות מדינת ישראל. בא לי להקיא מהאמירה שנאמרת לעיתים קרובות "אנחנו עם ישראל מקדשים את החיים והם את המוות". זה בעוד בני אדם בעזה לא נחשבים בעינינו לבני אדם. עשרות אלפי ילדים, נשים, זקנים נהרגו על ידינו ו"לנו חיי אדם חשובים ולהם לא, זה ההבדל בינינו לבינם" את הקלישאה הנוראית הזו שמעתי ביממה האחרונה פעמים רבות. העליונות היהודית מוזרקת לנו לוורידים מיום היולדנו. מספר בני האדם הקבורים מתחת להריסות הבתים שהופצצו מהאוויר והיבשה מעורר חלחלה על פיחות בערך חיי אדם שאינם יהודים בעיניי החברה הישראלית. חברה עיוורת לאחר הטופחת לעצמה על השכם הקולקטיבית, על היותה מחשיבה חיי אדם ("הצבא המוסרי בעולם"). כאן טובים דברי ישעיהו הנביא שבהקשר אחר אמר: "רַֽחֲצוּ֙ הִזַּכּ֔וּ הָסִ֛ירוּ רֹ֥עַ מַעַלְלֵיכֶ֖ם מִנֶּ֣גֶד עֵינָ֑י חִדְל֖וּ הָרֵֽעַ". האם שמעתם מישהו באמצעי התקשורת המינסטרימית הישראלית שהתייחס לערך חיי אדם בעזה כערך חשוב? לולא טרמפ היה היום נבנה ישוב יהודי בעזה. לא על ידי נערי הגבעות אלא על ידי ממשלת ישראל ובעידוד שריה. זה לא מיעוט קטן שטחו עיניים מראות זה ציבור רחב שעוצם עיניים ממותם של תינוקות בני יומם בעזה. אלה בעיני הממסד הצבאי והמדיני של ישראל "בלתי מעורבים" מותם הוא "נזק אגבי". תהליך השמדתם נעשה במסגרת "העבודה" וסידור העבודה של צה"ל, ניקוי השטח מבני אדם (מונחים מחיי היום יום, כאשר מדובר בחיי בני אדם). גם זה נזק נפשי שעוד נתקל בו . האם יהיו אנשי בריאות הנפש שיטפלו בחולי הזה?
כתכ: רפי דודזון