צמצום עצמאות התקשורת בישראל אסון לדמוקרטיה

ערוצי התקשורת המודפסת והאינטרנטית הגדולים בישראל הולכים ונעלמים עוד מעט נישאר רק עם עיתון הארץ וכמה עיתונאים אמיצים פה ושם. זאת לא הגזמה זאת מציאות אמיתית.

אתמול השתתפתי בכנס על "ההפיכה התקשורתית" ביוזמת מכון זולת ובשיתוף עיתון הארץ. ונדהמתי לשמוע עובדות ועדויות קשות על הפגיעה בתקשורת שהיא כלב השמירה של הדמוקרטיה. שמעתי גם מה מסתתר מאחורי סיפוריהם של אנשי תקשורת בכירים שחוו על בשרם את מעללי ההשתלטות של הממשלה על אמצעי התקשורת. הרגשתי שאנחנו באמת דוהרים לקראת הפיכתנו לרפובליקת בננות. ואני לא מדבר רק על ניסיוניות הממסד הממשלתי להשתלט על כלי התקשורת הגדולים בארץ, אלא גם על איך התקשורת מגיבה ומתנהגת בעקבות הצרת צעדיה.

כמה דוגמאות להמחשת הפגיעה בתקשורת:

** על עיתונאים בכירים וידועים במקצועיותם הופעל לחץ כבד כדי להשפיע על תכנים שכתבו באופן שיתיישרו עם הקו של נתניהו והממשלה.

** על חלק מהעיתונאים הופעלו איומים חלקם ישירים וחלקם סמויים

** הושמעו איומים והופעלו לחצים לסגירת ערוצי טלוויזיה, ציבוריים כמו גם פרטיים, הופעלו איומים שהתבטאו במניעת תקציבים, מניעת עזרה והטבות ואף החרמות.

** נעשו ניסיונות מצד ראש הממשלה להשפיע ולהשתלט על כלי תקשורת. חלק מניסיונות אלה מופיעים בכתבי האישום שנידונים במשפטיו הנוכחיים. חרף הגשת כתבי האישום פעולות אלה נמשכות גם כיום.

** ערוצי הטלוויזיה השונים נתנו במה רחבה להופעותיו של השר לביטחון פנים בן גביר שידוע בעצמו כעבריין מורשע בפלילים. הופעותיו המרובות בתקשורת סייעו עוד יותר לעליית הפופולריות שלו בקרב גוש הימין.

** סגירת הערוץ של "אלג'זירה" גם היא חלק מסתימת פיות המנוגדת לחופש התקשורת ומונעת מהציבור להיחשף לחדשות ועובדות שלא מתפרסמים בתקשורת הישראלית .

** פגיעה נוספת בחשיפה למידע מהשטח נגרמת מחיסול פיזי מכוון של עשרות עיתונאים וכתבים עזתים וזרים במהלך המלחמה. הפרה בוטה של החוק הבין-לאומי.

** כלי התקשורת הישראלים של הזרם המרכזי מתעלמים לחלוטין מעשרות אלפי האזרחים הפלסטינים ההרוגים, בהם מספר רב של ילדים, נשים וקשישים.

** כלי התקשורת הישראלים לא משתפים את החברה הערבית בשיח התקשורתי ולא נותנים במה לעיתונאי מהחברה הערבית. נציגי הציבור או אזרחים ערבים מודרים מהבעת דעתם ומשיתופם בפאנלים השונים. מקסימום מציגים אותם בתוכניות על בישול ואוכל טעים. אם כבר מזכירים את האזרחים הערבים, הם מוצגים באופן שלילי בשל דעותיהם וביטויי החרדה שלהם להרג חפים מפשע בעזה. דבריהם נחשבים כדברי הסתה והזדהות עם הטרור.

כתב : תמים אבו חיט