מאת: ד"ר וורדה סעדה בעקבות שיחה עם מאמן ספורט מקצועי מאוד, מצאתי את עצמי חושבת מחדש על הקשר בין חינוך, התנהלות אזרחית ודמוקרטיה. מדובר באדם שמתחבר לכל באי המועדון בכבוד רב – ללא אפליה על no בסיס שיוך דתי, לאומי או מגדרי. היומיום שלו מתאפיין בהגינות, בהקשבה וביחס שוויוני. לכן הופתעתי לשמוע את דעותיו הפוליטיות הימניות, שלעיתים נתפסות בעיניי כקיצוניות ושאינן משקפות כלל את התנהלותו בפועל. הרגע הזה המחיש לי פער עמוק שמתקיים בחברה הישראלית: הפער בין חינוך לערכים אזרחיים של כבוד ושוויון, לבין שיח...

מאת: וורדה סעדה „מי פרענך, פרעה? אמר: לא מצאתי מי שיעצור אותי!“ הפתגם העממי הזה שמשמעותו ( אין רודנות נולדת מעצמה – היא צומחת כשאין מי שיעצור אותה) מסכם אמת פשוטה ומפחידה: מי שמחזיק בכוח ואינו מוצא מי שיעצור אותו, ממשיך במעשיו ללא גבולות, ומשאיר אחריו הרס שאין לו שיעור) מבטא אמת פשוטה ומטרידה: כוח שאינו נתקל בבלמים או בריסון, נוטה להידרדר לעריצות ולהותיר אחריו הרס שאינו ניתן למדידה. כאשר אני מתבוננת במדיניות החוץ של ארצות הברית, האמת הזו מתגלמת לנגד עיניי בבהירות מטרידה. עיראק, עבורי, איננה...

מאת: ד"ר וורדה סעדה אי-אפשר להבין את מה שעובר על ונצואלה כיום, ואת האופן שבו מוצג ניקולס מדורו בשיח המערבי, מבלי להציב זאת בהקשר הרחב יותר של פוליטיקה עולמית המבוססת על סטנדרטים כפולים. העניין אינו רק בדמותו של מדורו או באופיו של משטרו, אלא במערכת הבינלאומית עצמה: כיצד היא מגדירה לגיטימיות, מי מחזיק בזכות להעניש, ומי פטור מחשבון נפש. ניקולס מדורו איננו מודל דמוקרטי־ליברלי, ואין לפטור את משטרו מאחריות ממשית: דיכוי האופוזיציה, ריכוז סמכויות וכשלים כלכליים חמורים. אולם מאפיינים אלה כשלעצמם אינם...