.png)
השלום צריך להתחיל עם הפלסטינים — לא עם האינדונזים ולא עם הסעודים!
- תמים אבו חיט
- לפני 5 ימים
- זמן קריאה 2 דקות
מאת: תמים אבו חיט
כשנתניהו וטראמפ מדברים על שלום, הם אינם מתכוונים לשלום, חס וחלילה, עם העם הפלסטיני או עם המדינה הפלסטינית. הם כלל אינם מזכירים לא את זה ולא את זה. הם מדברים על שלום עם אינדונזיה, סעודיה, קטר, מרוקו ואפילו איראן! הם מדברים על שלום באופן מעורפל, רק כסיסמה, כדי להסיט בכוונה את תשומת הלב מליבת הסכסוך ומהגורמים האמיתיים למלחמותיה של ישראל. נדמה שנתניהו רוצה להמשיך לחיות עם המלחמות הללו, לחדש אותן שוב ושוב — כאילו היו החמצן שהמדינה היהודית נושמת ממנו.
האם אין אף אדם שפוי אחד בהנהגה הנוכחית של המדינה שמבין שהשלום מתחיל מכאן — לא מאינדונזיה ולא מריאד? אין שלום, לא בשכנתנו המערבית הקרובה מאוד, עזה, ולא בשכנתנו המזרחית הקרובה מאוד, רמאללה, ואף לא בלב מדינתנו, באום אל־פחם!
מכאן צריך להתחיל השלום, אחרת לא יהיה לא כאן ולא שם.
ההתכחשות והעוינות שמפגין נתניהו ו"עדרו" (ההולך ומתרחב) כלפי הרשות הפלסטינית ונשיאה נובעים מסיבה ידועה מאוד: שם טמון הנתיב לשלום!
בכל דבריהם ותוכניותיהם לגבי העתיד ועזה שאחרי חמאס — הם לא רק מתחמקים מהרשות הפלסטינית, אלא מדירים אותה במובהק ומתעקשים שלא לשתפה באף סעיף או דיון על מי שינהל את עזה אחרי חמאס. הם כנראה משוכנעים או רוצים שבסופו של דבר מי שינהל אותה יהיה הצבא הישראלי — וזו, בעיניהם, הדרך היחידה ל"שלום" שלהם, המיוחל. בפועל, הם מחפשים את ה־7 באוקטובר הבא, את המלחמה הבאה.
הדרך היחידה לשלום עם אינדונזיה ועם סעודיה עוברת דרך רמאללה והאו"ם בלבד, והממשלה חייבת להפסיק להשלות את העם שדרך אחרת אפשרית, או שהיא כביכול משרתת את טובתה של ישראל.
האינטרס האמיתי של ישראל הוא בשלום ובפיוס ההיסטורי עם העם הפלסטיני. משם נתחיל. השלום מתחיל מאום אל־פחם ומרהט, ומשם הוא מתרחב לרמאללה ולעזה. אז, דרכו תתפשט באופן טבעי לסעודיה ואפילו לאיראן, ורק אז יתממשו באמת הסכמי השלום עם העם הירדני והעם המצרי — שלום שעדיין קיים בינינו לבינם רק על הנייר.
השלום מתחיל רק עם אבו מאזן. אין שלום בלי הרשות הפלסטינית ובלי אש"ף, שההסכמים וההכרה ההדדית בינם לבין ישראל עדיין בתוקף. ובכל זאת ישראל ממשיכה לחפש דמויות פלסטיניות חלופיות, דמיוניות וזמניות, כדי לשרוד את החודש הבא ואת המלחמה הבאה.
לצערנו, רעיונותיו של נתניהו, תכסיסיו ודמגוגייתו אינם משפיעים רק על עדרו, אלא מתפשטים גם אל תוך עדר האופוזיציה, עדר התקשורת, ואל יותר ממחצית מהציבור! וזוהי משימתנו הגדולה: להיאבק על חשיפת האמת, חשיפת האשליות ותיקון המסלול.
הגיע הזמן לשוב ולדבר על שלום.
“שלום” — כן, זוכרים את המילה הזאת?
תקוותנו היחידה לשלום היא בבחירות הקרובות. הכינו את עצמכם והתכוננו לפעול בבחירות הללו — זו ההזדמנות האחרונה למנוע את האסון הסופי.
