הפרסומים שלנו

לפני הכול חשוב לי להבהיר דבר אחד: אינני כותב את הדברים מתוך רצון לבקר לשם ביקורת, ואינני יוצא כאן למחאה. אינני מחפש עימות ואינני מבקש להאשים איש. מטרת הדברים פשוטה וברורה, קריאה לצדק, לשוויון, לאחווה בין אזרחים ולמימוש זכויות בסיסיות, כפי שמקובל בכל מדינה דמוקרטית. אבל כדי להגיע לצדק, צריך קודם כול אומץ לומר את האמת כפי שהיא. האמת לא תמיד נשמעת בנאומים רשמיים ולא תמיד נאמרת בטקסים חגיגיים מול מצלמות. לעיתים היא נמצאת דווקא בחיי היום־יום של האנשים, בבתים, בכפרים ובמאבק היומיומ

מאת: אמין זאהר היום הקשבתי לרדיו בנושא האלימות במגזר הערבי על רקע הפעילות של המגזר הערבי ומנהיגיו נגד האלימות המדממת במגזר. הקשבתי קשב רב לח''כ איימן עודה בראיון ששודר בצהרים ברשת ב'. לצערי הסבריו ופרשנותו לא שכנעו אותי מפני שהוא לא נגע בגורם ובשורש שהביא את האלימות עלינו. חשוב לי, שח"כים יעסקו בחקיקה והם - לעניות דעתי – צריכים להיות בקיאים בחקיקה ובמיוחד בחוק התקציב. לא זכור לי במשך שנות חיי, ואני לא צעיר, צעיר מהמדינה בשנתיים, שהח"כים הערבים ניהלו מאבק רציני ועיקש במטרה לה

מאת: אראל מוריס עסקת השחרור של 100 החטופים ש"השיג" טראמפ בתחילת הקדנציה ניתנה לו במתנה על ידי ידידו, ראש ממשלת ישראל. לאורך כל המלחמה הוא סירב בעקביות לעסקה שהיתה נרשמת אחרת לזכותם של ביידן וקאמלה האריס. הכל תוזמן לקראת הבחירות באמריקה, העיקר שהמוסלמים והיהודים האמריקאים ימשיכו להיות מתוסכלים מכשלונו של ביידן ויבחרו בטראמפ - בן ברית הפופוליסטים. זו הנדוניה של נתניהו שזיכתה אותו בתמיכה של טראמפ, עד היום.  עכשיו נתקענו עם נתניהו ועם טראמפ ועם עולם הערך העצמי המנופח שלהם, שלא תמ

כתבה: ד"ר וורדה סעדה מבוא בשנים האחרונות גוברת המודעות הציבורית לתופעת האלימות והפשיעה המאורגנת בחברה הערבית בישראל. מדובר באתגר חברתי חמור, בעל השלכות רחבות על ביטחון אישי, לכידות קהילתית, כלכלה מקומית ואמון הציבור במוסדות המדינה. מאמר זה מבקש להציג תמונת מצב אינפורמטיבית וזהירה, המבוססת על פרסומים עיתונאיים, דוחות משטרה וניתוחים מחקריים. הבהרה מתודולוגית חשובה: האזכור של שמות משפחה או קבוצות נעשה כפי שהם מופיעים במקורות גלויים, ואינו מהווה קביעה משפטית או האשמה קולקטיבית. א

מאת: אמין זאהר על דרך המקרה נחשפתי למפלגה חדשה שלא ידעתי עליה מקודם אשר נרשמה מלפני כשלוש שנים. " כל אזרחיה" שם המפלגה, שם שבתוכו למיטב הבנתי מסר חזק חד וברור לשני העמים הערבי והיהודי. " כל אזרחיה" החזיר את זכרוני לתפקידי עוזר שר הבינוי והשיכון משנת 1996 ולעתירת משפחת קעדאן לבג''צ 6698/95 בשנת 1995 נגד מנהל מקרקעי ישראל, משרד הבינוי והשיכון, מועצה מקומית טל-עירון והסוכנות היהודית. העתירה הוגשה מאחר שמנהל מקרקעי ישראל והסוכנות היהודית סירבו למכור למשפחת קעדאן קרקע לבניה בה

מאת: ג'יהאן חיידר חסן ח"כ לימור סון הר מלך העלתה הצעת חוק המאפשרת, בין היתר, להרחיב את ההפרדה המגדרית לכל התארים האקדמיים לכל המקצועות, וגם לקבוצות נוספות באוכלוסייה מלבד חרדים. רוח הצעת החוק מעלה חשש להרחבת ההפרדה בין גברים לנשים גם לאזורים אחרים בקמפוסים ולא רק בכיתות הלימוד. לפי הצעת החוק ההפרדה תתאפשר גם בקפיטריות, מעבדות, מסדרונות ועוד, אם מוסד הלימוד יבחר לעשות זאת. הסרת המילה "בלבד" מהצעת החוק המקורית מאפשרת להרחיב את ההגדרה. אמנם לימור סון הר מלך טוענת שההצעה מתייחסת

מאת" ד"ר בשיר כרכבי ביום שישי 23.1.2026 התפרסמה בעיתון "הארץ" מודעה הקוראת להקמת מפלגה יהודית-ערבית. על המודעה חתמו מאות יהודים וערבים, ובהם גם כותב שורות אלה. כבר בשעות הראשונות לאחר הפרסום נשמעו ביקורות על תוכן המודעה, חלקן אף נרגזות. לפני שאתייחס לביקורת שעלתה, אנסה להציג את הרציונל העומד בבסיס היוזמה. >> הרשימה המשותפת יכולה להוביל חינוך ראוי לישראל נולדתי וגדלתי בבית קומוניסטי, וספגתי שם חלק ניכר מתפיסת עולמי. ברוב חיי הבוגרים פעילותי הפוליטית נעשתה במסגרת החזית הדמוקרטי

מאת: מוחמד יחיא כאשר הקושי מתגבר – תבוא הישועה, בעזרת ה'. הייתה נוכחות בולטת והשתתפות רחבה מכל גווני החברה, ערבים ויהודים כאחד, מתוך סולידריות ומחויבות למאבק הזה. אין ספק שהוא חייב להימשך בנחישות, עד שיתורגם בשטח לשינוי מהותי, או לפחות לקול חזק בקלפיות בבחירות הקרובות. אם זכויות נלקחות בכוח, הרי שחיי אדם וכבודו, ביטחונו וביטחון קהילה שלמה – יושגו רק במאמץ ובהתמדה, עד להחלפת הממשלה, ולאחר מכן גם לשינוי מדיניותה של הממשלה הבאה. הנוכחות הבולטת של שותפים מהחברה היהודית בהפגנה בתל

מאת: תמים אבו חיט כ־100 אלף מפגינים השתתפו בצעדת "הדגלים השחורים הגדולה" נגד האלימות והפשיעה בעיר תל אביב במוצאי שבת, כשהם הגיעו מכל רחבי הארץ. בהפגנה בלטה באופן ברור השתתפותן של נשים ערביות, צעירים ערבים וכוחות יהודיים פרוגרסיביים התומכים במאבק החברה הערבית, עד שניתן לומר כי ההפגנה הייתה בפועל הפגנה יהודית־ערבית. ההפגנה בתל אביב יצאה מהרחבה התרבותית סמוך למוזיאון תל אביב, ששימשה מוקד לשביתות ולהפגנות של משפחות החטופים, והגיעה לכיכר "הבימה" – המרכז התרבותי השני של העיר תל אבי

מאת: ג'יהאן חיידר חסן לקול הנשי יכולה להיות השפעה רבה על תנועות מחאה ושינוי. הדוגמא הבולטת ביותר מהתקופה המודרנית היא רוזה פארקס, שהייתה אפרו-אמריקאית אמיצה ושבירת נורמות שמאפשרות לפשיעה לשגשג. כמו כן, שינוי עמוק לא קורה בלי נשים כי מחקרים וניסיון עולמי הראו שתהליכי שינוי קהילתי שמובלים גם בידי נשים מחזיקים יותר זמן ואילו פתרונות שנשענים רק על אכיפה קורסים. בכך נשים מביאות התמדה, רגישות וראייה מערכתית. לכן, בלי הקול הנשי האלימות נשארת כבעיה של גברים, הפתרונות נשארים שטחיים ו

מאת: עו"ד חנאן אלסאנע התרגשנו השבוע מתמונת טקס החתימה על רשימה משותפת של כלל המפלגות הערביות. אכן, יש בה לא מעט תקווה - ההכרה בפשיעה המשתוללת כבאיום קיומי המחייב אחריות פוליטית ואיחוד כוחות – ועם התקווה הזו, התעוררה גם תחושת החמצה, בשל היעדרן המוחלט של נשים מן המעמד. וזהו דפוס חוזר - מועצת השלום, ועידת השלום בשארם א-שייח', ועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים בנגב, שהתקיימה ברהט לאחרונה – תמונה חוזרת המציגה שולחנות של הכרעה לאומית וציבורית, בה רוב גברי כמעט מוחלט. ומה ש

מאת: מוחמד יחיא העיר סח'נין אינה שונה בהרבה משאר הכפרים והערים בחברה הערבית מבחינת העלייה בפשיעה, אך ממנה יוצא ניצוץ של צעקה. תגובה לא מתוכננת של אזרחים מן השורה, לא נבחרים, לא רואים עצמם כמנהיגים, הפכה לסמל למאבק והובילה את העיר לשביתה כללית כאות מחאה. דיר חנא ועראבה השכנות הצטרפו למאבק. הגיעו מים עד נפש ואין עוד מקום לסובלנות כלפי פשיעה ופגיעה בחיי אדם, עסקים וביטחון אישי. זה הזמן לתת כתף למי שהרים את הכפפה להגן על חייו וחיי משפחתו ולשמור על יישובו. אזרחים החשופים לפגיעה א

מאת: ג'יהאן חיידר חסן בחודש דצמבר 2025 משרד האוצר פרסם את התוכנית הכלכלית לשנת 2026, הכוללת בין השאר החזרת מס רכוש שבוטל לפני 25 שנה. מדובר במס על קרקע שלא נוצלה לבנייה - אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בתוכנית הכלכלית החדשה שצפוי להשפיע על בע Edit לי קרקעות, יזמים וקבוצות נדל"ן ברחבי הארץ. השם הרשמי של החוק הוא "מס רכוש וקרן פיצויים". החוק הוטל לראשונה בתקופה העותומאנית והמשיך להתקיים גם במנדט הבריטי ובמדינת ישראל. החוק הוסדר בחוק ייעודי ב-1961 וקבע הבחנה בין קרקעות לבין נכסים ב

מאת: ג'יהאן חידר חסן לאחרונה עלה רעיון שעולה מדי פעם גם בעולם וגם בישראל להוריד את גיל ההצבעה מ-18 ל-17. הרעיון נוגע לשאלות של דמוקרטיה, אזרחות, חינוך ופוליטיקה מעשית. הרעיון נועד בין השאר להרחיב את ההשתתפות הדמוקרטית בכך שהוא מאפשר לצעירים להיות שותפים להחלטות המשפיעות על חייהם בנושאי חינוך, יוקר מחיה, ביטחון, אקלים ותחבורה ציבורית. מדובר בתפיסה שלפיה אזרחות לא מתחילה ביום הולדת 18, אלא מתפתחת יותר מוקדם. הדבר יכול גם לחזק לחינוך לאזרחות בגלל הקשר הישיר בעיקר בישראל בין לימ

מאת: תמים אבו חיט המצב הנוכחי: לאחר הלחצים שהפעיל הציבור הערבי בעקבות החרפת הפשיעה, ולאחר השלכות מלחמת עזה על החברה הערבית – רגשית, פוליטית ויום-יומית, דרך פרקטיקות משטרתיות והיחלשות היחסים עם הציבור היהודי – קיימו מרכיבי הרשימה המשותפת שתי ישיבות רשמיות, בנוסף לסדרת פגישות והתייעצויות דו־צדדיות, כדי לדון באפשרות של הקמתה מחדש של הרשימה המשותפת ההיסטורית משנת 2015. הפגישות הובילו להבהרה ולאישוש של עובדה שהייתה קיימת גם קודם: קשה מאוד להקים מחדש את הרשימה המשותפת בהרכבה המקור

מאת: ד"ר וורדה סעדה בעקבות שיחה עם מאמן ספורט מקצועי מאוד, מצאתי את עצמי חושבת מחדש על הקשר בין חינוך, התנהלות אזרחית ודמוקרטיה. מדובר באדם שמתחבר לכל באי המועדון בכבוד רב – ללא אפליה על no בסיס שיוך דתי, לאומי או מגדרי. היומיום שלו מתאפיין בהגינות, בהקשבה וביחס שוויוני. לכן הופתעתי לשמוע את דעותיו הפוליטיות הימניות, שלעיתים נתפסות בעיניי כקיצוניות ושאינן משקפות כלל את התנהלותו בפועל. הרגע הזה המחיש לי פער עמוק שמתקיים בחברה הישראלית: הפער בין חינוך לערכים אזרחיים של כבוד ושו

מאת: מוחמד יחיא האחריות והחובה למנוע את המשך ההידרדרות של השיח הפוליטי בחברה הישראלית, לשלב עימות שאין ממנו חזרה, מוטלות על כולנו. השמירה על זכויות האזרח מוטלת על כל אחד ואחד, לא רק על הממשלה וזרועותיה. כור ההיתוך אינו עובד, אי אפשר לבטל זהויות ותרבויות שונות, אין לכך גם כל צידוק. ניתן לחיות עם הפסיפס הישראלי המגוון והייחודי במדינה דמוקרטית לכל אזרחיה. אין כל מניעה לחינוך סובלני לקבלה הדדית. הדבר ניתן גם מכוח התהליכים הפנים חברתיים והעולמיים. עולם התקשורת, מערכת החינוך, ענפי

מאת: מוחמד יחיא בפסק הזמן בין מלחמות קצרות וארוכות מנסה ראש הממשלה למצוא תמונת ניצחון כנדוניה ליום הבחירות, בכל מחיר, גם במחיר של חיי אדם יקרים. זה המצב. בין ביקור אצל טראמפ לבין מסע בתראבין אלסאנע תוך כדי שגרת מלחמה ופשיעה בחברה הערבית. הכול כשיר, הכול סחיר. העיקר הרייטנג עולה. עוד מנדט, עוד זמן בממשלה. כוחנות זה המסר. זה שם המשחק. זה מה שעובד ומה שמוכר ומה שמנצח. ואיך נצלח את מלחמת ההישרדות בחברה הערבית? ואיך תתמודד המדינה עם ממשלה שטורפת את הקלפים כשאין אופזיציה רצינית? ו

מאת: וורדה סעדה „מי פרענך, פרעה? אמר: לא מצאתי מי שיעצור אותי!“ הפתגם העממי הזה שמשמעותו ( אין רודנות נולדת מעצמה – היא צומחת כשאין מי שיעצור אותה) מסכם אמת פשוטה ומפחידה: מי שמחזיק בכוח ואינו מוצא מי שיעצור אותו, ממשיך במעשיו ללא גבולות, ומשאיר אחריו הרס שאין לו שיעור) מבטא אמת פשוטה ומטרידה: כוח שאינו נתקל בבלמים או בריסון, נוטה להידרדר לעריצות ולהותיר אחריו הרס שאינו ניתן למדידה. כאשר אני מתבוננת במדיניות החוץ של ארצות הברית, האמת הזו מתגלמת לנגד עיניי בבהירות מטרידה. עיר

מאת: ד"ר וורדה סעדה אי-אפשר להבין את מה שעובר על ונצואלה כיום, ואת האופן שבו מוצג ניקולס מדורו בשיח המערבי, מבלי להציב זאת בהקשר הרחב יותר של פוליטיקה עולמית המבוססת על סטנדרטים כפולים. העניין אינו רק בדמותו של מדורו או באופיו של משטרו, אלא במערכת הבינלאומית עצמה: כיצד היא מגדירה לגיטימיות, מי מחזיק בזכות להעניש, ומי פטור מחשבון נפש. ניקולס מדורו איננו מודל דמוקרטי־ליברלי, ואין לפטור את משטרו מאחריות ממשית: דיכוי האופוזיציה, ריכוז סמכויות וכשלים כלכליים חמורים. אולם מאפיינים