אברום לנתניהו: אתה אשם – לך לכלא ושלם את המחיר. ואם לא – תילחם עד הסוף!

אברהם בורג, היו"ר השותף למפלגת כל אזרחיה, משיב, בריאיון לערוץ "אל-ג'זירה" הקטארי, על שאלות שמעסיקות את הצופים במדינות ערב.

זוהי תרגום של חלק מהשאלות והתשובות, בעוד שהריאיון המלא מופיע בסרטון שלהלן. איך אתה רואה את בקשת החנינה שהגיש נתניהו לנשיא הרצוג לגבי התיקים שבהם הוא עומד לדין?

– זה דבר מטורף. כי אם אתה אשם – לך לכלא ושלם את המחיר. ואם לא – תילחם עד הסוף!

אבל מה שנתניהו רוצה הוא משפט מסוג VIP – וזה לא יקרה. שהמדינה תהפוך לכפופה לארצות הברית, שמנהלת את הצבא שלנו, ועכשיו אולי תגיע למצב שהיא תנהל גם את מערכת המשפט שלנו – זה מטורף.

האופוזיציה הישראלית אמרה שאין לה התנגדות, אבל בתנאי שנתניהו יפרוש מהחיים הפוליטיים. האם אתה מסכים לתנאי האופוזיציה?

– אני לא חושב שיש בכלל אופוזיציה אמיתית. הם נוקטים עמדה רכה מאוד בנושא, כי הם תומכים ביציאתו של נתניהו מהמערכת הפוליטית. אבל דעתי שונה:אם אתם רוצים להביס את נתניהו – נצחו אותו פוליטית. ואם יש בעיות – תנו לבית המשפט להכריע.כדי שהאופוזיציה תצליח להדיח את נתניהו, עליה להבין שהתומכים שלו מושרשים עמוק בחברה, ולכן הבעיה היא איך להסיר את הנתניהוּת – לא את נתניהו כאדם.

מי באמת שולט בישראל? נתניהו – או סמוטריץ', בן גביר והמתנחלים?

זו שאלה טובה.

האידאולוגיה שעליה נשענת ישראל היא אידאולוגיה נוקשה ושמרנית מאוד – אידאולוגיית המתנחלים והלאומנים הישראלים.ונתניהו הוא מנצח התזמורת: יש לו הרבה מאוד כוח והשפעה, והוא מנגן על כל רכיבי המערכת. כוחו גדול.אני לא אוהב אותו ולא מצביע לו, אבל חייב להודות בכשרון הנהגתו. הוא מנהיג חזק מאוד, והאידאולוגיה שהוא מוביל היא הרסנית ומסוכנת. זה שילוב של האידאולוגיה ושל האיש עצמו – נתניהו.

האם ישראל יכולה אי פעם להרגיש בטוחה כפי שאתם רוצים – בזמן שהיא מחזיקה שטחים בלבנון ובסוריה, הורגת ילדים בעזה, ומתנחלים תוקפים פלסטינים בגדה?

– גם זו שאלה טובה.לפני כמה שנים היה סכסוך בין האמירויות לקטאר – והסכסוך נמשך.היהודים סובלים כבר זמן רב בהיסטוריה, וזה לא ייפתר במושב אחד של הכנסת.לכן הדרך הטובה ביותר היא לשכנע את הישראלים שהחלופה לכוח ולשימוש בנשק היא שלום טוב, הסדר אזורי מתאים – כמו מה שעשו מנחם בגין ואנואר סאדאת. זה מה שהאזור צריך.עכשיו יש תנועות מסוימות, דברים מתפתחים.ואם האתגר של ישראלים הוא להמשיך בחיי פחד וחרדה ולאבד את ההזדמנות להתקדם ולהשתלב באזור – אז רוב הישראלים אומרים: בואו ניתן לזה סיכוי.

כישראלי וכאיש ציבור לשעבר – איך אתה רואה את שינוי הלך הרוח העולמי כלפי ישראל, במיוחד במדינות המערב ובקרב צעירים?פעם אמרתם: אנחנו האור באזור חשוך. עכשיו חלקים בעולם רואים

בכם מדינה שמבצעת רצח עם, הורגת ילדים ונשים. התמיכה בכם בירידה. איך אתה רואה זאת?

אני לא רוצה להשתמש במונח "רצח עם" – זה מונח משפטי. לא הכול צריך להיות משפטי. העניין מוסרי: זה לא מוסרי.אני רואה פילוג בדעת הקהל. מצד אחד – אנשים שמביעים סולידריות עם הפלסטינים, עם אחינו המוסלמים הפלסטינים, וזה מעורר אמפתיה.אבל מצד שני – יש רבים, אפילו כאן במפרץ, שאומרים שישראל עושה את "העבודה המלוכלכת" במקומנו.אנחנו שומעים את שני הקולות.והתחושה שלי היא שאם ייחתם הסכם שלום כלשהו – הוא חייב להיות לא רק בין מנהיגים אלא גם בין עמים.הדור הנוכחי שונה מהדור של שנות ה-70, דור הסכם השלום עם מצרים; והוא שונה מהדור של אוסלו.לכן גם תגובת הישראלים תהיה שונה.