ההרג המכוון של עיתונאים וצלמים בעזה לא יסתיר את פשעי המלחמה של הצבא שם

הממשלה הישראלית לא מסתפקת בהטלת מצור תקשורתי על מה שמתרחש מבחינת פשעי מלחמה בעזה, ולא מסתפקת במלחמה נגד העובדות שמפרסמת התקשורת העולמית על מה שקורה בעזה, ולא מסתפקת במלחמה נגד כלי תקשורת ישראליים שמפרסמים לעיתים חדשות בודדות ממקורות זרים על מה שמתרחש בעזה, אלא נקטה במדיניות של הרג והתנקשות בעיתונאים וצלמים והפצצת מבנים שבהם נמצאים משרדי עיתונות פלסטיניים וזרים. נבחרים טובי העיתונאים, הכתבים והצלמים להתנקש בהם יחד עם כל מי שנמצא בסביבתם או בבניין שבו הם גרים. וזה מה שקרה לפני יומיים בהתנקשות בעיתונאי אנס אל-שריף, שהופצץ יחד עם ארבעה עיתונאים וצלמים נוספים שהיו בסביבתו, ושלא היה להם שום קשר לאשמה המזויפת שיוחסה לו על ידי הצבא.

ולמה אנו אומרים "אשמה מזויפת"? ראשית, משום שאנו יודעים מפעילותו העיתונאית שראינו בעינינו, שהוא עבד במשך שנים רבות, 24/7, לפני ובמהלך המלחמה, בהעברת חדשות ותמונות ממה שקורה בעזה. שנית – וזו שערורייה ופשע נוסף שמבצע הצבא הישראלי –היא הידיעה שהעביר העיתונאי והבמאי הישראלי יואב אברהם:

"לאחר השביעי באוקטובר, באמ"ן הוקם צוות שכונה 'תא לגיטימציה'. אנשי מודיעין שחיפשו מידע שיסייע להעניק 'לגיטימציה' למעשי הצבא בעזה – שיגורים כושלים של חמאס, שימוש במגנים אנושיים, ניצול האוכלוסייה האזרחית, כל מה שאתם מכירים. משימה עיקרית של תא הלגיטימציה הייתה למצוא עיתונאים עזתים שניתן להציג בתקשורת כפעילי חמאס במסווה. עברו באופן פעיל על עיתונאים וחיפשו. ימים שלמים הושקעו בעניין – ולא מצאו. למה לחפש עיתונאי במסווה? להבנתי, משום שזה נותן 'לגיטימציה' תקשורתית להרג הקיים של עיתונאים באופן כללי." סוף ציטוט.

יש להוסיף עוד מידע, הפעם מוויקיפדיה:

"ישראל הרגה בעזה, בתקופה שמאז 7 באוקטובר 2023 ועד היום, יותר מ־215 עיתונאים.".

תיקון: המספר המעודכן להיום, 13/8/2025, הוא 232 עיתונאים.