החברה הערבית זקוקה באופן דחוף לרשימה משותפת אמיתית וחזקה, ועדיף שתהיה יהודית-ערבית
- Tamim Abu khait
- 12 באוג׳
- זמן קריאה 2 דקות
מאת: תמים אבו חיט
אתמול התקיים מפגש בין משלחות מארבע המפלגות הערביות לדון באפשרות הקמת רשימה משותפת. המשלחות הסכימו להמשיך בדיונים מכיוון שלא הגיעו להסכמה על נוסח ראשוני בנושא. ואמנם ישנן מספר בעיות שמעכבות את הקמת הרשימה המשותפת, והן:
1. המחלוקת האם להקים רשימה משותפת על בסיס אחדות בדעות ובמטרות ומצע בחירות אחד, או רשימה טכנית למעבר הבחירות בלבד ולהשגת מספר מירבי של נבחרי ציבור.
2. האם אפשר שהרשימה המשותפת תהיה חלק מהסכם ממשלתי והאם היא יכולה להיות חלק רשמי מהאופוזיציה או מגוש חוסם.
הוויכוח הפוליטי והעקרוני בנוגע לשני הנושאים הללו נראה שולי לעומת המחלוקות בנוגע לסידור המושבים שיבואו לאחר מכן, והן:
3. המחלוקת על נשיאות הרשימה והמקום הראשון ברשימה בין רע"מ לבין חד"ש.
4. המחלוקת על סדר המושבים בארבעת המקומות הראשונים, שמראה את כוח כל מפלגה, כאשר כל מפלגה טוענת שהיא החזקה ביותר.
5. המחלוקת על חלקה של כל מפלגה במושבים ה-15 הראשונים, אשר כמעט מובטחים במקרה של עלייה באחוזי ההצבעה בחברה הערבית בעקבות הקמת הרשימה המשותפת, כאשר המחלוקת היא גם על סדר המפלגות לפי כוחן בחברה הערבית, וזה נושא במחלוקת.
6. אין כיום מחלוקת על הכנסת מועמד או מועמדים יהודים מחוץ לארבע המפלגות להקמת רשימה יהודית-ערבית משותפת, כי הנושא עצמו לא עלה עדיין לדיון בשלב זה.
אין צורך לציין כי המחלוקת על סידור המושבים ומספר הנבחרים של כל מפלגה במקומות המובטחים לא רק משקפת את כוחן של המפלגות, אלא יש לה גם השלכות כספיות כלכליות וכספי המימון, שכן זה מהווה עמוד השדרה של תקציב כל מפלגה.
למרות שהדיון על מידת עוצמת הכוח של המפלגות המנסות "להוכיח" מי יותר חזקה, הרי הדעה הרווחת בחברה הערבית, אשר לא השתנתה גם בסקרים הרשמיים של אמצעי התקשורת, היא שסדר הכוח והגודל ללא ספק הוא:
1. חד"ש
2. רע"מ
3. תע"ל (טיבי)
4. בל"ד
זהו הסדר שלא השתנה, ומומלץ לא לבזבז זמן עליו ולא להחריף את המחלוקות סביבו ולהמציא סקרים סלקטיביים (וזהו ביטוי מנומס).
בפגישה עם רדיו אל-נאס הבוקר, אמר חבר הכנסת מנסור עבאס: "קיימנו דיון רציני ומכובד אתמול עם שאר המפלגות הערביות. אנו רוצים רשימה משותפת, אך איננו שוללים את הרעיון להקים שתי רשימות בהסכמה ובתיאום בין המפלגות."
אם זו ההתחלה, אז איך יראה ההמשך והסיום?!
הנסיבות שהמדינה, ובמיוחד החברה הערבית, עוברות מאז תחילת המלחמה ועד עכשיו, כמו גם הזעם המציף את החברה הערבית על מה שמתרחש עם אחיהם ובני עמם בעזה, מחייבות את המפלגות הערביות להקים רשימה משותפת, רשימה משותפת ב-100% ולא על הנייר בלבד, ולא "טכנית" ולא שתי רשימות בהסכמה. המטרה הראשונה שאנו שואפים אליה עכשיו היא להפיל את שלטון נתניהו והימין ימין במטרה לסיים את המלחמה באמת ולהתחיל לחפש פיוס היסטורי בין שני העמים. בנוסף, המאבק בהשלכות של שלטון נתניהו על החברה הערבית לא יצליח ללא ייצוג הולם של החברה הערבית בכנסת.
כאן יש צורך להכניס את גורם השותפות הערבית-יהודית לדיון על הקמת הרשימה המשותפת: רשימה משותפת רחבה יהודית-ערבית היא הרבה יותר חזקה ויש לה השפעה מעשית רחבה יותר, משמעות יותר חזקה ויתרון גדול יותר לחברה הערבית ולסיום המלחמה ולהגנה על הדמוקרטיה, במיוחד להשגת המטרה הראשונה: להפיל את שלטון הימין ולסיים את המלחמה בעזה באופן מוחלט. ולקבוצות שמהוות את הרשימה המשותפת צריך להיות הפעם ברור : יש לשים את הנושא הזה על שולחן הדיונים מעכשיו. והכוחות הדמוקרטיים היהודיים צריכים לעבוד על איגוד הכוחות כדי לתמוך בהקמת הרשימה המשותפת הרחבה הזו.

.