הרכב ועדת החקירה ובקשת חנינה: קרב נוסף בהפיכה

מאת: מוחמד יחיא

מי יבטיח שתהיה ועדה אובייקטיבית מקצועית כאשר הנחקרים בוחרים את החוקרים שיחקרו אותם?

המחלוקת בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת ארועי ( 7 ) באוקטובר מעוררת שיח פוליטי ודיון משפטי מבית היוצר של ממשלת המהפכה המשטרית שלא פוסחת על אף מוקש חוקתי ללבות את אש ההפיכה המשטרית,

ממלכתית או ממשלתית, במקומה של חקירה עניינית.

זו שבירת מוסכמות לא מפתיעה מצד הממשלה והעומד בראשה.

נהוג ומוסכם שוועדה ציבורית תוקם מכוח חוק ועדות חקירה, בהחלטה של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, או מינוי על ידי נשיא בית המשפט העליון, לשם בירורו המעמיק של נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי, כמו ארועי 7 באוקטובר.

הממשלה יכולה להורות על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בכל עת.

השאלה העומדת על הפרק היא האם הממשלה יכולה להתערב במינוי הרכב ועדת החקירה? האם הדבר חוקי, ואם כן האם זה בריא למערכת השלטונית, ותורם לאמון הציבור ולעיצוב הדמוקרטיה?

יכולתה של המערכת הפוליטית להעמיד את הדרג הנבחר והממונה לבחינה ביקורתית של גוף חיצוני מעידה על חוסן דמוקרטי.

הסמכויות הרחבות של ועדות החקירה והרכבן המקצועי מבטיחים חקירה יסודית, אובייקטיבית ומקיפה.

ועדות החקירה שהוקמו בעבר תרמו לעיצוב התרבות הפוליטית ולאחריותם הציבורית של בעלי תפקידים נבחרים ושל ממונים. ועדות החקירה שעסקו ביחסים שבין הדרג הצבאי לדרג המדיני (ועדת אגרנט שהוקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים, ועדת כהן אשר חקרה את הטבח בסברה ושתילה, ועדת לנדוי אשר חקרה את שיטות החקירה של השב"כ) תרמו במידה מסוימת להסדרת היחסים בין הדרגים ולהבהרת תחומי האחריות. כך למשל, בעקבות פרסום מסקנות ועדת אגרנט, חוקקה הכנסת תיקון לחוק יסוד אשר הבהיר כי הצבא נתון למרות הממשלה כולה.

המבחן של הדמוקרטיה הולך ומחריף כעת במאבק נגד ההפיכה המשטרית בשנת בחירות.

הקרע החוקתי על רקע פיטורי היועצת המשפטית לממשלה והחלטת בג"צ והרכב ועדת החקירה אינם מוסיפים לאמון הציבור. וגם חנינה לא תעזור.