התנגדות להצעת חוק שמאפשרת אפליית נשים

מאת: ג'יהאן חיידר חסן

ח"כ לימור סון הר מלך העלתה הצעת חוק המאפשרת, בין היתר, להרחיב את ההפרדה המגדרית לכל התארים האקדמיים לכל המקצועות, וגם לקבוצות נוספות באוכלוסייה מלבד חרדים. רוח הצעת החוק מעלה חשש להרחבת ההפרדה בין גברים לנשים גם לאזורים אחרים בקמפוסים ולא רק בכיתות הלימוד. לפי הצעת החוק ההפרדה תתאפשר גם בקפיטריות, מעבדות, מסדרונות ועוד, אם מוסד הלימוד יבחר לעשות זאת. הסרת המילה "בלבד" מהצעת החוק המקורית מאפשרת להרחיב את ההגדרה. אמנם לימור סון הר מלך טוענת שההצעה מתייחסת לקמפוסים נפרדים או לקמפוסים חדשים שיוקמו בהפרדה, ולא לכלל האוניברסיטאות, אבל התקדים יכול להוות מדרון חלקלק. אמנם ההצעה לא מחייבת את המוסדות לעשות הפרדה מגדרית, אבל היא יכולה לתמרץ את הסטודנטים לדרוש מהמוסדות לקיים הפרדה מגדרית במימון המדינה.

בעיה נוספת באותה הצעת חוק, שהיא מסירה את ההגנה מפני אפליה בתעסוקה של מרצות שהוענקה בהוראת בג"צ, שכן ההפרדה המגדרית היא לא רק כלפי סטודנטיות אלא גם כלפי מרצות.

ההצעה הפותחת פתח לשרשרת אפליות וסיכול הקידום של נשות מקצוע, באה מפי אישה, הטוענת כי הצעת החוק שלה עוסקת בחופש, בשוויון הזדמנויות ובזכות היסוד של כל אדם לרכוש השכלה גבוהה מבלי להידרש לוותר על אמונתו ואורח חייו.

הצעת החוק נוגדת גם את הסעיף שהבטיח איכות לימודים אקדמיים שווה בין גברים לנשים. בקיום ההפרדה יופלו הנשים בניגוד לפסיקת בג"צ מ-2021. לטענת חה"כ לימור סון הר מלך, במשך שנים קהילות רבות בישראל הודרו מאקדמיה או נאלצו להתפשר על עקרונותיהם בגלל שלא הייתה חלופה מותאמת. היא מוסיפה שהמאבק שלהם הוא נגד ניסיון לכפות על סטודנטים וסטודנטיות ללמוד בניגוד לצו מצפונם, ומי שמנסים לחסום את האפשרות ללמידה בהפרדה למעוניינים בכך, הם אלו שנוקטים בכפייה דורסנית שפוגעת בזכויות הפרט.

יהודים חרדים דורשים התאמות שדורשות אפליית נשים גם כדי להשתלב בשוק העבודה ובצבא, לאור זאת שינוי האקדמיה עשוי להיות רק תחילתו של מהלך שבו צריך להפלות נשים ממש כבתקופה שבה בתי הספר היו בהפרדה מגדרית, והמשך בחוקים מפלים במיוחד בתירוץ של שוויון הדרוש לשילוב החרדים כפי שמציגה זאת הח"כית בהסבר להצעת החוק. המאבק לגיוס חרדים ממחיש זאת ביתר שאת - הצעת החוק מאפשרת לחרדים להתנות את שירותם בצבא באפליות כבדות נגד חיילות גיבורות.

הנימוקים של השרה עלולים להצדיק אפליית נשים הנהוגה במשטרים תיאוקרטיים כמו איראן וערב הסעודית, כשהיא מסבירה שאקדמיה אמיתית צריכה להיות פתוחה לכולם וכפי שמכבדים את אורח חייהם של מגזרים אחרים, הגיעה הזמן לאפשר גם לציבור שומר המצוות להשתלב במעגל ההשכלה והתעסוקה בתנאים המכבדים את עולמו. הח"כית אומרת שלא נשלים עם הדרה במסווה של ליברליות, נמשיך להיאבק למען הגיוון והכלת כל חלקי העם במוסדות להשכלה גבוהה. דברי השרה מצדיקים הפרדה מגדרית בטענה של התחשבות בדתיים, ובכך מאפשרים לחרדים להצדיק את סירובם לשרת בצבא או לדרוש להפלות חיילות שהוכיחו את עצמן כתנאי לשירות, כשהנימוקים עבורם הם דווקא בדברי חברת הכנסת האישה. השרה מבקשת להחזיר אותנו לימי קדם או ימי הביניים של סגירת מקומות לנשים. כמו כן, בספרייה ובחדר מחשבים אין מרחבים שאפשר להפריד למרחב אחד ולמעשה הם מביאים למצב שהיה בארה"ב בימי המאבק של מרטין לותר קינג, שהשחורים היו חייבים לקום כשללבנים לא היה מקום לשבת באוטובוס, כך החוק למעשה מביא למצב שסטודנטים יוכלו לדרוש מהסטודנטיות לעזוב את הספרייה או חדר המחשבים כדי שהם יוכלו להיות שם ואמנם לכאורה החוק מאפשר אפליה מגדרית, ולפי ההיגיון של החוק גם אישה תוכל לדרוש מרחב לנשים בלבד ולסלק את כל הגברים, אבל עם הנימוקים של השרה של התחשבות באוכלוסיה שומרת מצוות, מובן שאלה לא הנורמות שלה, ועבורם טבעי לסלק אישה כדי לפנות מרחב לגבר אך לא ההיפך. למעשה הח"כית מבקשת להפוך את האקדמיה למה שקרה באוטובוסים חרדיים של ירושלים שמקומות שלנשים מותר לשבת ומקומות שאסור ובמקום שהחרדים יתאימו את עצמם לחברה המערבית היא מבקשת שהציבור החילוני הליברלי יתאים את עצמו לחרדים וכדי שחרדים ומוסלמים הדוקים לא יופלו באופן אבסורדי נדרש לקבל את כל האפליות שמקובלות בחברה החרדית והמוסלמית ההדוקה.

בעקבות הדיון בהצעת החוק בוועדת החינוך והעובדה שהוועדה למעשה הרחיבה את הצעת החוק מכיתות לימוד בלבד גם למרחבי הקמפוסים, הספריות והקפיטריות, הוקמה מפלגת נשים חדשה, ששליש מהנסקרים בסקר הביעו נכונות לתמוך בה אם תקום. אלא שהרעיון הזה בדיוק כמו הצעת החוק המפלה של לימור סון הר מלך לא מקדמים את הרחבת הייצוג והמעמד של הנשים, כי מפלגת נשים למעשה מקבעת באופן אבסורדי את ההפרדה המגדרית. מקומן הראוי של הנשים הוא בלב לבה של ההנהגה בכנסת, בממשלה, בצבא, בביטחון, בכלכלה, בבורסה, בהייטק, בדירקטוריונים, בראשות החברות הציבוריות והפרטיות ובהובלה של כל תחום המשפיע על חייהן. אבל בהווה שיעור הנשים בכנסת הוא בקושי 20%, במדד תל אביב 35 יש רק שתי מנכ"ליות ומתוכן אחת היא זמנית, ואין נשים בראשות ועדות "חשובות" שאינן עם צביון נשי מובנה כמו הוועדה למעמד האישה ובעיקר מפלגות חרדיות שלא מאפשרות כלל מועמדות של נשים. חשוב להזכיר את הדברים הנראים מובנים מאליהם שנשים הן כוח טבע, נשים יודעות ומצליחות להזיז הרים ולכן ראויות וצריכות לשבת חזק על כיסאות ההנהגה והשלטון. אבל יש לעשות זאת מתוך המערכת, בכלים של המערכת תוך שילוב ידיים מפלדה יחד עם הגברים. הפתרון הוא לא מפלגה סקטוריאלית לנשים בתור החלק של הנשים בעוגה אלא בהעמדה לבחירת הציבור עוגה שלמה הכוללת נשים של מפלגות שבהן מוצבות נשים חזקות, מנהיגות, לוחמות, במקומות הראשונים והריאליים. מצד אחד חשוב לדרוש מכל מפלגה לשלב אישה במקום ריאלי, במקום שיתאימו את האקדמיה לחרדים שהחרדים יתאימו את המפלגות שלהם לחברה הישראלית וישלבו נשים במפלגות, אם הם רוצים להמשיך להנות מכוחם בכנסת.

מפלגות צריכות לדרוש ייצוג נשי שוויוני בלי מחויבות בחוק, אלא מתוך הבנה שזה הדבר הנכון. ואולי הפתרון הנדרש הוא דווקא לחוקק חוק המשנה את המציאות ומחייב את המפלגות המתמודדות על אמון הציבור לייצוג נשי שוויוני ובמקומות ריאליים וגבוהים, ולא לדחוק אותן לתחתית הרשימות או להדיר אותן. הפתרון הוא לא מפלגת נשים אלא חיוב מפלגות להביא לשוויון ברשימה בין גברים לנשים.

למרות שלפי הסקרים, אם תוקם מפלגת נשים היא יכולה להגיע לשבעה מנדטים, עדיף שהנשים שהוצעו כמתאימות להקמת מפלגה, ביצועיסטיות שהוכיחו את עצמן בזירה המדינית, החברתית, הכלכלית או המוניציפאלית ישתלבו בצמרת המפלגות הקיימות ויובילו את השינוי האדיר הנדרש מבפנים. דוגמא לכך היא מאבק ללא לאות של חברות אופוזיציה לוחמות, כמו נעמה לזימי, שמוכיחות שוב ושוב מהי מנהיגות נשית נחושה. מערכת הבחירות הקרובה היא הקריטית ביותר בתולדות המדינה והמשך הקיום של ישראל כמדינה פתוחה ייגזר מזהות המנהיגות והמנהיגים שייקחו את ההגה לידיים, ויוציאו את ישראל מהבוץ שממשלת ישראל הנוכחית הביאה אותנו לתוכו. עתיד המדינה תלוי בהכרעה בין מי שטובת המדינה, ולא טובתם האישית לנגד עיניהם וגברים ונשים כמו לימור סון הר מלך שתומכים באפליית נשים שצריך לסלק מהכנסת לתמיד.

התגובה הראויה להצעה של לימור סון הר מלך והנימוקים השוביניסטיים (מפיה של אישה!!!) היא לדרוש יתר שילוב של נשים! ואם החרדים דורשים אפליה כתנאי להשתלבות באקדמיה, בצבא ואולי גם בשוק העבודה, ובכן במקום זאת נהפוך גם את הזירה הפוליטית ל"לא נגישה" עבורם כשלא נאפשר להם להתמודד ברשימות גבריות בלבד, ונראה אם כמו שהם מסרבים לשרת בצבא וטוענים שהם לא יכולים ללמוד באקדמיה מדירים את עצמם מהפוליטיקה ומעמדות ההשפעה כי הפוליטיקה לא מותאמת עבורם. מכיוון שלא צפוי שהחרדים יוותרו על כוחם הפוליטי כדי לשמור על רשימות גבריות בלבד, הפתיחות שתכפה עליהם להציב מועמדות לכנסת, גם תאפשר לדרוש מהם לגלות התאמות מצדם וסובלנות ללימוד משולב של גברים ונשים ונוכחות משותפת בספרייה, במעבדה ובחדר מחשבים, שאם הם יכולים בכנסת, הם יכולים גם בצבא, גם באקדמיה ובכל מקום!!!

יש להתנגד בכל הכוח לחוק של לימור סון הר מלך שאמנם היא מציגה אותו כחוק תמים שנועד רק למוסדות חדשים, אך הוא יכול לפתוח תיבת פנדורה של אישורי אפליה בכל התחומים.

יש לדרוש מהמפלגות שמתמודדות על ההנהגה לפעול לייצוג שווה של גברים ונשים ולחוקק חוק שיחייב כל מפלגה להציב לפחות אישה אחת במקום ריאלי המבטיח את מקומה בכנסת אם המפלגה תצליח להיבחר ותהיה מיוצגת.