top of page
חיפוש

יורים ולא בוכים: הורגים את הרעבים שבאים לחפש לחם למשפחות רעבות

מאת: תמים אבו חיט

עיתון "הארץ" חשף בדיווח שפורסם ונכתב על ידי העיתונאים ניר חסון, יניב קובוביץ' ו־בר פלג, כי על פי עדויות של חיילים וקצינים בצה"ל, כוחות הצבא יורים בכוונה תחילה על אזרחים פלסטינים בסמוך למוקדי חלוקת סיוע הומניטרי ברצועת עזה – בהוראה ישירה ממפקדיהם, וזאת למרות שלא נשקף כל איום מההמונים. עד כה, נהרגו 549 אזרחים פלסטינים בדרך זו.

בפתיח לדיווח נכתב כלשונו:

"חיילי צה״ל בעזה מעידים שהצבא יורה בכוונה לעבר פלסטינים ליד מתחמי הסיוע בחודש האחרון. משיחות 'הארץ' עם קצינים וחיילים עולה שהמפקדים הורו לחיילים לירות לעבר ההמון כדי להרחיקו או לפזרו, אף שהיה ברור כי לא נשקפה ממנו סכנה. 'הסיפור הוא שיש אובדן מוחלט של טוהר הנשק בעזה', אמר אחד מהם."

על פי נתוני משרד הבריאות בעזה, מאז 27 במאי נהרגו 549 בני אדם בסמוך למרכזי סיוע ובאזורים שבהם המתינו אזרחים למשאיות מזון של האו"ם.

נפצעו למעלה מ־4,000, אך מספר ההרוגים והפצועים המדויק כתוצאה מירי צה"ל אינו ידוע במלואו.

לפי העדויות שפורסמו, ניתנו הוראות ישירות לירות לעבר ההמונים, ללא שימוש באמצעים לא קטלניים כגון גז מדמיע. אחד החיילים אמר:

"מה שקורה בעזה הוא אובדן מוחלט של טוהר הנשק".

העיתון ציין כי הפרקליטות הצבאית דרשה מהיחידה החוקרת של המטכ"ל לבדוק חשדות לפשעי מלחמה באותם אזורים.

חיילים אמרו ל"הארץ" כי הצבא יורה לעבר אזרחים שמתקרבים למוקדי סיוע לפני או אחרי חלוקת המזון, במטרה לפזרם. אחד החיילים תיאר:

"במקום שבו הייתי, נהרגים כל יום בין אדם אחד לחמישה. יורים עליהם כאילו היו כוח תקיפה – עם מקלעים כבדים, מטולי רימונים ומרגמות, בלי שום אמצעים לפיזור לא קטלניים".

חייל נוסף אמר:

"לפעמים יורים מוקדם בבוקר על מי שמנסה לשמור מקום בתור. לפעמים אנחנו פשוט מתקרבים ויורים מטווח קצר, גם כשאין שום איום ממשי על הכוחות שלנו".

העיתון דיווח כי מתקיימים דיונים פנימיים בצה"ל בנוגע למקרים אלו, וכי הפרקליטות הצבאית דרשה לקיים חקירה באמצעות גוף מיוחד.

גורם בכיר אמר לעיתון כי:

"הטענה שמדובר באירועים בודדים אינה תואמת את הדיווחים על שימוש ברימונים ובארטילריה נגד אזרחים".

כולנו יודעים שבמהלך המלחמה הקשה הזו – שאותה תיארו מדינות רבות בעולם כמלחמת השמדה – לא הועמד לדין או נענש אף קצין או חייל, מכל דרגה שהיא, על אף אחד מהמקרים שתוארו.

כמובן שאין צורך לומר – שגם אישיות פוליטית כלשהי לא נדרשה לתת דין וחשבון.

הדו"ח הזה הוא כתם חרפה על מצחה של הממשלה והצבא כאחד, וגם על מצחה של דמוקרטיה שמאפשרת מצבים כאלה להתרחש בכזו קלות ובשתיקה כמעט מוחלטת של כלל הציבור.



ree


bottom of page