גם בתוך הממשלה – ולא רק גוש חוסם

מאת: מוחמד יחיא, עו"ד

בשיח המתנהל בחברה הישראלית היום בולט הנושא של עתיד המדינה וסוגיית מעמדה של החברה הערבית. שותפות אמתית ולגיטימית משמעותה חברות בממשלה חלופית גם מבפנים, ולא רק כגוש חוסם מבחוץ. אחרת יהיה עוד יותר קר לדמוקרטיה, הקפואה ממילא.

בחיי היומיום, בבתי החולים, במפעלים, בספורט, בענפי השירותים, במוסדות, בהייטק ובמשרדי ממשלה אנו מנהלים בפועל חיים משותפים רגילים עד שעות הערב, שבהן כולם חוזרים הביתה, מדליקים טלוויזיה וגולשים ברשתות. בשעות אלה אנו מתפצלים לשני עולמות, לשתי חברות נפרדות, עד לגבול הבדלנות המסוכן לחברה הישראלית – שגם כך היא שרויה באווירת פירוד והקצנה גוברת והולכת.

הדה-לגיטימציה של החברה הערבית אשר ימיה כימי המדינה, מצאה את ביטויה ביתר שאת באמירה "ממשלה הנסמכת על רוב הכולל מפלגות ערביות איהב ליגיטימית", ונטענה בעוצמה אחרי ארועי אוקטובר 2000 ובמהלך המלחמה הנוכחית.

בפועל, "קפלן ללא ערבים" והסיסמה "ממשלה רק ליהודים" הן תופעות שאחראים להן גם מנהיגי הזרמים הפוליטיים השונים, שכולם מיישרים קו עם ההדרה של שני מיליון אזרחים בני החברה הערבית. התבטאויות כמו "החברה הישראלית אינה בשלה עדיין לשר ערבי בממשלה" או "הערבים יכולים למלא תפקיד רק של גוש חוסם" מעודדות תרבות אנטי-דמוקרטית בתת-מודע של הציבור, שפוגעת בסופו של דבר במדינה עצמה ובציבור שלם שמנסה להגיע לחלופה שלטונית. השינוי יכול לבוא מהרחוב, וגם ממנהיגים. גם התבטאויות והצהרות של פוליטיקאים בונות תרבות פוליטית של חברה.

מעל למיליון בעלי זכות בחירה בחברה הערבית יכולים להשפיע ולקבל מנדט, שיאפשר השתתפות בממשלה עתידית. תמיכה בממשלה מבחוץ על-ידי גוש חוסם או תחליף לחרדים הם מתכון שיסודו בטעות, שאינו עולה בקנה אחד עם כבוד ושוויון בין אזרחיה של מדינה דמוקרטית. עצם הדיבור על  אי הבשלות של החברה הישראלית לקבל חברים ערבים בממשלה עתידית מערער את יסודות הדמוקרטיה, שעליה נלחמים בקפלן כבר למעלה משלוש שנים!

תהליך השינוי בפועל יכול לבוא לידי ביטוי בשלושה מישורים. 

במישור הראשון, שותפות בבחירות. הייצוג בכנסת הוא צעד חשוב לא פחות מחברות בממשלה, שכן שם נקבעת המדיניות ובה מתנהל תהליך קבלת ההחלטות. החברה הערבית אינה יכולה להרשות לעצמה לשבת בבית ולא לממש זכות הצבעה של יותר ממיליון אזרחים, שיכולים לשנות את המפה הפוליטית ולהשפיע על ההחלטות הפנימיות במדינה ובשלטון המקומי כאחד. אחוז הצבעה גבוה של הציבור הערבי בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות הוא חיוני וקריטי כצעד ראשון לשינוי .

במישור השני, שותפות פוליטית. יש לבנות שותפות ערבית-יהודית אמתית ולא רק למראית עין. הצהרות ללא ביצוע וייצוג סמלי דקורטיבי חד-פעמי ברשימות לכנסת אינם מקדמים את האינטרסים ואינם מובילים למימוש זכויות הציבור הערבי בישראל.

במישור השלישי, שותפות אישית. יש לשאוף ליצור שותפות ברמה הפרטנית, פעולה משלימה של הושטת יד וכתף חמה מצד בני ברית מהחברה היהודית על מנת להמשיך בתהליך הארוך והקשה של שינוי השיח בחברה הישראלית, מתוך ראיה שדמוקרטיה פירושה מדינה לכל אזרחיה, ללא עליונות או תלות של צד אחד בצד השני, ברית יהודית-ערבית כנה ובת קיימא. גורם זה חשוב במיוחד לאור הנסיגה בכל יסודות הדמוקרטיה שאנו עדים לה בשנים האחרונות. 

בני החברה הערבית, ילידי הארץ ואזרחי המדינה, הלכו והשתלבו בחברה הישראלית במהלך השנים. הם גילו אחריות ושייכות גם בימים קשים, ואינם חייבים להוכיח את חפותם בכל משבר פנימי או אזורי. ברית שותפות כנה זקוקה לשותפים מהחברה הישראלית בכל נושא ועניין כדי לשנות את השיח וההתייחסות בחיי היום, בתקשורת, במוסדות ובכל תחום, עד השיחה בסלון הבית בערב.

נרים קול כדי לא לאבד את הכול. כולנו. כל אזרחיה. כדי שנוכל לחיות במדינה ובאזור חיים נורמליים כבני אדם. כדי ליצור שותפות אמתית ולגיטימית גם בממשלה מבפנים, ולא רק מבחוץ. אחרת יהיה עוד יותר קר לדמוקרטיה!

מוחמד יחיא,  עו"ד

מזכ"ל מפלגת כל אזרחיה