זעקת התושבים הערבים נגד המשך ביזת הקרקעות

מאת: ג'יהאן חיידר חסן

בחודש דצמבר 2025 משרד האוצר פרסם את התוכנית הכלכלית לשנת 2026, הכוללת בין השאר החזרת מס רכוש שבוטל לפני 25 שנה. מדובר במס על קרקע שלא נוצלה לבנייה - אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בתוכנית הכלכלית החדשה שצפוי להשפיע על בעEditלי קרקעות, יזמים וקבוצות נדל"ן ברחבי הארץ. השם הרשמי של החוק הוא "מס רכוש וקרן פיצויים". החוק הוטל לראשונה בתקופה העותומאנית והמשיך להתקיים גם במנדט הבריטי ובמדינת ישראל. החוק הוסדר בחוק ייעודי ב-1961 וקבע הבחנה בין קרקעות לבין נכסים בנויים. עם השנים הוסיפו לחוק פטורים והקלות רבות לרשויות מקומיות, מוסדות ציבור, חקלאים ומגזרים נוספים, עד שהמס הפך לכמעט לא אפקטיבי. בשנת 1998 הוקמה ועדה ציבורית שהמליצה לבטל את המס בגלל ריבוי העיוותים, שיעורי המס הגבוהים וקשיי הגבייה. בשנת 2000, המס בוטל לחלוטין, אבל הושאר פתוח להחזרה בעתיד. בפברואר 2024 הממשלה התכנסה לדיון ייעודי לבחון את החזרת מס הרכוש על קרקעות פנויות. בדיוני הממשלה נקבע שרבות מהבעיות שהובילו לביטול המס, כבר אינן רלוונטיות, ויהיה יעיל להחזיר את החוק במתכונת מצומצמת שתשלב בין יעילות כלכלית לצדק חלוקתי.

החוק במתכונת החדשה קובע שלפי התוכנית הכלכלית לשנת 2026, יוטל מס רכוש בשיעור של 1.5% על קרקע פנויה, כולל קרקעות שמהוות מלאי עסקי. הגדרת "קרקע פנויה" כוללת: קרקע שאין עלייה בניין, קרקע שלא משמשת לעסק חקלאי וקרקע שבנויה בפחות מ-10% מזכויות הבנייה המאושרות. בעוד שבעבר הוצג המס כעידוד בנייה והגדלת היצע הדירות, הפעם ההצדקה שניתנה לחוק שונה והוא הוסבר כמס שנועד בראש ובראשונה להגדיל את הכנסות המדינה. בדברי ההסבר לתוכנית נכתב שעקב מלחמת "חרבות ברזל" נוצר צורך פיסקאלי חריף למימון הוצאות הביטחון והשיקום, ולכן יש להרחיב את בסיס המס. העקרונות שנועדו להצדיק את החוק היו:

•             קרקע היא נכס שאי אפשר להסתיר או להבריח, ולכן גביית המס יעילה.

•             עליית ערך הקרקע נובעת בעיקר מהשקעות ציבוריות בתשתיות ותכנון, לכן המס מחזיר לציבור חלק מערך זה.

•             המס נחשב לניטראלי וכזה שלא פוגע בתמריץ לעבודה ויזמות בניגוד להעלאת מס הכנסה.

•             המס יכול לצמצם את אי השוויון, מכיוון שהקרקע מרוכזת בידי מעטים.

ביטול המס ב-2000 בוטל כתוצאה מלחצים ציבוריים כולל אלה מצד חברי הכנסת הערבים, כי המס על קרקע לא מנוצלת גרם לכך שמשקי בית הרגישו שיוצא מהם כסף בלי לקבל תמורה. הדבר היה חשוב בדיון הציבורי בביטולו. כמו כן, הערבים מתקשים לקבל היתרי בנייה, ולכן הקרקע שלהם נשארת לא מנוצלת בניגוד לרצונם, והם סובלים מהחוק הרבה יותר מהיהודים, כי הם כמעט תמיד צריכים לשלם את המס ולא באשמתם. השנה משרד האוצר מעוניין להקטין חלק מהנטל על שכירים מהעבודה ולמצוא מיסים אחרים על עושר ונכסים. כמו כן, משרד האוצר מעוניין לעודד מכירת דירות, ובעלות על קרקע שלא מנוצלת יכולה להניע בעלי קרקעות לממש תכניות בנייה ולמכור מה שמוסיף היצע לשוק הדיור. כאמור ההשפעה הזאת יכולה להיות חיובית עבור היהודים, אבל הערבים מעוניינים לנצל את הקרקע והמדינה לא מאפשרת להם, כך שלא מדובר בבחירה שלהם והם ישלמו מס על מה שנכפה עליהם.

למס זה יש נזקים נוספים, המס פוגע ביזמים ובעסקים קטנים כי הטלת המס על קרקע לא מנוצלת יכולה לפגוע במיזמים קטנים ולייקר פרויקטים. כמו כן, המס יכול להעלות את מחיר הדירות, כי אם בעלות על הקרקע הופכת ליקרה יותר, חלק מהעלויות יכולות לעבור לקונים, והדבר יכול להשפיע על מחיר הדירות. כמו כן, כעת הרעיון לא ממוקד בעידוד בנייה כמו בעבר אלא בעיקר כמס כדי לכסות הוצאות ביטחוניות.

הערבים הם האוכלוסייה הנפגעת העיקרית מהחוק כי עבורם הקרקע אינה רק נכס כלכלי אלא גם סמל פוליטי וסמל של זהות כי מאז 1948 ועד שנות ה-70 של המאה העשרים הופקעו מהם קרקעות נרחבות, הייתה הפקעה מיוחדת דרך חוק נכסי נפקדים וחוק רכישת מקרקעין. לכן המס נתפס על ידם כעונש על החזקת הקרקע שנועד לגרום להם להעביר את הקרקע ליהודים או למדינה. ולכן, החזרת מס רכוש נתפסת על ידי ערבים לא כמס "ניטראלי" אלא כדרך להחיות את מנגנוני העוול ההיסטורי. ומבחינה פוליטית המס נתפס כהמשך למדיניות קרקעות מפלה, גם אם הוא מוצג כטכני.

כמו כן, הפגיעה בתחום הבעלות בחברה הערבית היא לא סימטרית, כי במגזר הערבי יש מאפיין ייחודי של שיעור גבוה של קרקעות בירושה, קרקעות לא מוסדרות בטאבו וריבוי בעלים בגלל המשפחות הגדולות הכוללת אחים, בני דודים וחמולות. במצב הזה המשמעות של מס הרכוש היא לחייב רישום ותשלום שומה על כך, יצירת חוב כאשר אין יכולת מעשית לבנות או למכור, מה שנפוץ במגזר הערבי, בגלל מניעת אישורי בנייה מצד המדינה. זאת משום שבמשך שנים המדינה מונעת תוכניות מתאר, היתרי בנייה והסדרה תכנונית. לכן, הערבים יכולים לטעון בצדק שהמדינה מטילה מס על קרקע שהמדינה לא מאפשרת להם להשתמש בה. מדובר בטיעון פוליטי חזק שמערער את הלגיטימיות של   החוק.

כאמור החוק יכול להאיץ את אובדן הקרקעות, וקיים חשש פוליטי ברור שמס הרכוש ייצור חובות, עיקולים, מכירה כפויה ומי שירכוש את הקרקעות יהיו יזמים יהודים, המדינה וגופים חזקים כלכלית. כך נוצר נרטיב פוליטי של מס כלכלי שמוביל לדילול עתודות קרקע לערבים. בהקשר הזה הקרקע נתפסת כמשאב האחרון לשימור הקיום הקהילתי וכל איום עליה הופך מיד לשאלה לאומית ולא רק שאלה חברתית.

מסיבות אלה המגזר הערבי לא יכול להאמין בכוונות הטובות של מוסדות השלטון המפלים אותו במשך שנים, בדגש בנושא קרקע, ולכן ההתנגדות שלהם היא לא רק לחוק עצמו אלא גם למי שיוזם אותו שבמקרה זה מדובר בשר אוצר סמוטריץ' שידוע בדעותיו הגזעניות נגד הערבים. כמו כן, ניסיון העבר הוכיח אכיפה סלקטיבית, אפליה בתכנון וקנסות מכבידים ובירוקרטיה מכבידה. לכן יש לערבים חשש מוצדק שהמס ייאכף ביתר חומרה ביישובים הערביים, בעוד שליהודים יימצאו פטורים, דחיות והסדרים. הדבר מתורגם פוליטית להתנגדות עקרונית להרחבת סמכויות המדינה בתחום הקרקע.

כמו כן, החוק פוגע בהנהגה המקומית של הערבים ובפוליטיקה המוניציפאלית שלהם, כי ברשויות הערביות הקרקע היא בסיס כוח של משפחות, מנגנון חלוקת משאבים ואמצעי פוליטי פנימי. לכן, מס הרכוש מכניס את רשות המיסים לתוך מערכות יחסים מקומיות, מערער הסדרים חברתיים מסורתיים ויוצר לחץ על ראשי רשויות להתמודד עם זעם ציבורי. לכן גם ראשי הרשויות הערביות נוטים להתנגד לחוק או לדרוש החרגות מחשש לפגיעה בלגיטימציה שלהם.

מדובר בחלק ממאבק רחב על אזרחות שוויונית של הערבים, כי ברמה הפוליטית-עקרונית ההתנגדות משתלבת בטענה רחבה יותר שהמדינה לא משקיעה מספיק בתשתיות וביישובים ערביים, לא מסדירה תכנון ולא מקצה קרקעות לפיתוח ולאחר כל זה מטילה מס על נכסים "קפואים" וזה מבחינת הציבור הערבי מנוגד לעקרון היסוד של חובות אזרחיות ללא זכויות אזרחיות מלאות.

מכל הסיבות המוצדקות האלה של חוסר הוגנות בחוק בכלל וכלפי הערבים בפרט, אנחנו קוראים לכלל הציבור ולחברי הכנסת, בדגש על חברי הכנסת הערבים וחברי הכנסת הדרוזים כמו אקרם חסון ועפיף עבד, וגם לח"כים החרדים הנהנים מקולות מהמגזר הערבי בבחירות, לעצור את הטירוף והדורסנות של סמוטריץ' בכלל ושל החוק בפרט, להתנגד לחוק. 

יש למנוע את החזרת החוק המוצג ע"י סמוטריץ' כתנאי לאישור התקציב. סעיף הטלת מס של 1.5% על הקרקעות חייב להימחק לאלתר מהתקציב ומהתכנית הכלכלית לשנת 2026 ובכלל. אין לאשר את החוק כחלק מתקציב 2026. הממשלה חייבת לאשר את התקציב עד סוף מרץ 2026, אחרת הכנסת מתפזרת ויש בחירות ויש לנצל זאת כדי לא לאפשר את העברת התקציב שהחוק חלק ממנו ולהתנות את אישור התקציב בהסרת הסעיף של חידוש מס הרכוש, כי הצבעה בעד הסעיף הנוכחי של החזרת מס רכוש היא בכייה לדורות, הן עבור הערבים, והן עבור הדרוזים, החילוניים והדתיים. אנחנו מבקשים מכלל חברי הכנסת ובמיוחד מחברי הכנסת הערבים, הדרוזים, ומהדתיים והחילוניים שחלק מציבור הנפגעים מהחוק מצביעים  בעדם, להתנגד לחוק.

הערבים, הדרוזים, וציבור מקרב החילוניים והדתיים, לא יסלחו לח"כים שיתמכו בחוק. גם הח"כים הערבים וגם הח"כים החרדים ישלמו מחיר פוליטי כבד על תמיכה בחוק כזה.

אנו פונים אל חברי הכנסת בכל לשון של בקשה: הצביעו נגד החוק!

מהאזרחים אנו מבקשים להפעיל לחץ על נבחרי הציבור להתנגד לחוק!!!.